מדי יום, יותר מ-7 מיליארד נסיעות במעליות מתבצעות בבניינים גבוהים בכל רחבי העולם!

בהתחשב בכך שמחצית מאוכלוסיית העולם חיה בערים – מספר שצפוי לזנק ל-70% עד שנת 2050 – תחבורה אנכית יעילה הפכה לאתגר דחוף. כדי לעמוד בקצב הזרימה של תושבים עירוניים ועליית מפלס הים, היזמים לא רק יצטרכו לבנות גבוה יותר, הם יצטרכו גם לתכנן תחבורה אנכית ירוקה יותר: כלומר, דרכים בטוחות ובעלות קיימא להעביר את התושבים מהקרקע לשמיים.

מעליות חדשות יותר משלבות כבר תכונות ירוקות כמו נורות LED, צבע מסיס במים וחומרי בנייה ממוחזרים, אך חברות רבות החלו לבחון מגוון רחב וקצת מוזר של חלופות למערכות החבל והגלגלות המסורתיות של לפני מאה שנים.
מנסיעה אלכסונית (למלון לוקסור בלאס וגאס יש מעלית שעוברת לאורך הבניין בצורת פירמידה בשיפוע של 39 מעלות), לפיקוד מונחה יעד (קיבוץ נוסעים המגיעים לאותם יעדים לאותן מעליות) ועד למנוע השראה מגנטית (באמצעות שדה מגנטי להנעת תא המעלית בין קומות- בדומה לרכבות ה"מגלב" המהירות), עולם התחבורה האנכית הוא עולם של תקוות גדולות והימור גבוה יותר.

בדרך כלל אנחנו לא מקדישים הרבה מחשבה למעליות, למעט ברגעים הקצרים שאנחנו בתוכן.
הן עשויות לגרום לנו להרגיש קלסטרופוביים או חסרי סבלנות, אך אמצעי ההובלה האנכיים הללו הם למעשה פלא של הנדסה: לא רק שמעליות נושאות נוסעים ומשאות במאות קומות – לחדרי מלון ודירות, לובי ולמרתפים – הן גם נושאות טונות של כבלי פלדה בכל נסיעה שהן עושות.
בנוסף, פירי המעליות חיוניים לשלמות המבנית של בניין, ועיצובם יכול להיות ההבדל הקריטי בין שימוש בר קיימא בחלל לבין החזר על ההשקעה.

יוזמות של תחבורה אנכית ירוקה החלו כבר בשנות ה-90. טכנולוגיה ללא חדר מכונה (MRL), למשל, ביטלה את החדר שבו ממוקמים מנועי המעלית – אחת ההתקדמות הגדולות ביותר בתכנון מעליות מאז שהופעלו חשמל מאה שנה קודם לכן. המעלית נטולת החדר צורכת פחות מקום אנכי ואופקי; ללא חדר מכונות, גג שטוח של בניין יכול להכיל ביתר קלות שטחים ירוקים רחבי ידיים עם נטיעות ופאנלים סולאריים.

בימים אלה, היצרנים מתעניינים בעיקר במערכות הנעה רגנרטיביות: מעליות שמחזירות חלק מהאנרגיה שהן צורכות. עבור תעשיית התחבורה האנכית, זה אומר טיפוח כלכלה שבה קיימות היא רווחית.

בשנת 2017, Thyssenkrupp Elevator הפכה לחברה הראשונה שהחלה מחדש מעלית קיימת כדי להשיג צריכת אנרגיה אפסית ככל האפשר. הפרויקט, שהתקיים ברובע ההיסטורי של בוסטון, בדק מכוניות יוצרות אנרגיה שמסיטות את החשמל בחזרה לרשת החשמל. מהנדסים רצו למצוא דרכים לחסוך באנרגיה כשהמעלית פועלת – וחשוב יותר, כשהמעלית לא פעלה.
חברה אחרת בארה"ב מצאה דרך לכבות לא רק את האורות של המעלית והמאוורר- אלא לכבות את כל הפיקוד החשמלי שלה: הם יצרו מצב "שינה" למעלית- ממנו המעלית מתעוררת עם פקודה.

אמנם שדרוג מעלית הוא הוצאה כספית, אך במקרה זה כולם יוצאים ברווח, וכאשר מפתחים מאמצים טכנולוגיה אנכית בת קיימא, הם מעודדים חדשנות.

חידוש לדוגמה הוא מעלית "תאומים" (TWIN) של TKE. זוהי מעלית בעלת 2 תאי מעלית הנוסעים באותו פיר ומאפשרים תנועה חלקה בין האזור העליון והתחתון של בניינים בני 30 קומות פלוס, כמו גם מאפשרים לשחרר קומה שלמה לעסקים או מקום מגורים.

מנגנוני מעליות קטנים יותר, כמו אלה שהגו במעליות של החברות OTIS (בישראל מיוצגת ע"י אלקטרה מעליות) ושינדלר מחליפים חבלים קונבנציונליים בחגורות שטוחות, מה שמפחית משקל ומפחית את התנגדות האוויר וחיכוך החום. פתרונות אלו פונים לצרכנים, אך הם יכולים גם להציע לבעלי בניינים הוזלות משמעותיות בהוצאות האנרגיה.

לא רחוק היום שבו אדם יוכל לנסוע במעלית לקומה ה-300 של מגדל מכוסה עננים, המסע שלו כלפי מעלה מונע על ידי מעלית נטולות חבלים ובעלת אנרגיה סולארית. ועד אז המעליות יהיו חופשיות לנסוע בכל דרך (בסגנון הסרט ווילי וונקה), ואדריכלים לא יהיו מוגבלים עוד על ידי הכיוון האנכי של הנסיעה כלפי מעלה, או על ידי אילוצים של הקרקע מתחת.

מעוניינים בייעוץ וליווי בתכנון מעלית חדשה בבניין שלכם, כך שההליך יתבצע בצורה הכי מקצועית, יעילה וירוקה?

אנחנו כאן עבורכם,
קבוצת ריפס מעליות